ל הגן הגיעה אישה אחת בחלוק לבן שחילקה לנו מברשות שיניים, ומשחה ואמרה שמי יצחצח שיניים כל יום אז הוא ידגדג את כל החיידקים והם יברחו.

חינוך לבריאות הפה הכרחי מגיל קטן. הקניית הרגלי בריאות וגהות הפה בפרט, הינם חיוניים לשמירה על השיניים והחניכיים וימנעו מאיתנו ביקורים תכופים אצל רופא השיניים, חוויה בעלת תענוג מפוקפק, בפרט לילדים.

ובניגוד לשאננות הרווחת- גם ילדים סובלים מבעיות ומחלות חניכיים. זוהי בעיה שכיחה בקרב בני נוער וילדים אם כי בגילאים האלה ביטוייה אינם חמורים כפי שניתן למצוא בקרב המבוגרים. מחלות חניכיים של ילדים פוגעים בדרך כלל ברקמה הרכה הג'ינג'יויטיס, כאשר הסימנים העיקריים שלה נעים מאודם, נפיחות ודימום ועד נסיגת חניכיים ואיבוד של עצם במקרים החמורים יותר. טיפולים אורתודנטים של ישור שיניים מקשים לעתים על שמירה על היגיינה בפה, ונתח אוכלוסייה זה, הוא אולי המועד ביותר למחלות חניכיים. בתקופה שבה מתחלפות שיני החלב לשיניים הקבועות, קיים סיכון נוסף לחלות במחלות. אז מופיעות דלקות חניכיים המתבטאות בנפיחות וכאב של ממש עד שלעתים "עולות החניכיים על גדותיהן" וכמעט ועוטפות את כתר השן. רצוי לא לזלזל בבעיה וכן לקבוע תור ולבקר את הרופא, אך תחזוקה שוטפת באמצעים ביתיים יכולה להקל רבות על המצב.

an apple a day keeps the dentist away הוא משפט שכל ילד אמריקאי גדל עליו. לאכילת תפוחים יכולת של ממש לנקות את השיניים ולחזק את רקמת החניכיים. שטיפת הפה במי מלח או גרגור שלהם, מבצע אפקט של חיטוי ולעתים ביכולתו ממש לאלחש את המקום הכואב. מריחה של ג'ל, בדומה לזה של תינוקות ששיניהם מצמחות יכול גם הוא להקל. או במקומו, ג'ל אלוורה מעורבב עם דבש, ירגיע את המקום בדומה לכוויות.

משחות שיניים על בסיס סטאנוס, שעובדות גם אחרי הצחצוח באמצעות הידבקותן לפלאק, קיימות בשוק במגוון וגם אלה יכולות להיטיב את המצב. אך מכל הנאמר לעיל, הדבר החשוב ביותר הוא החינוך לשמירת היגיינת הפה, גם בגן ובבית הספר אך גם בבית. עבור ילדים מתחת לגיל חמש רצוי לסייע בצחצוח ואף להפוך את זה לחוויה נעימה של שמירה על הבריאות. גם בבוקר כשממהרים אין לזלזל באיכות הצחצוח שהוא זה שבסופו של דבר יכריע את החיידקים או ינוצח על ידם. ניתן לבצע צחצוח ערב במקלחת, זאת בתנאי שכבר אכלנו את הדבר האחרון שיכנס לפה היום, וכך כשהילד נמצא במקלחת ממילא, הוא יכול למלא את זמנו בצחצוח. כל דבר שהופך את החוויה לנעימה, מברשת שיניים מנגנת, משחה בטעם פטל, החלפה תדירה של מברשת השיניים ושלל טריקים יצירתיים – יובילו בסופו של דבר למניעת מחלות ומניעת ביקורים אצל רופאי השיניים, שבגיל הרך יכולה להיות חוויה טראומתית ומיותרת בהחלט.

הדרך הטובה ביותר לטפל במחלת חניכיים היא למנוע אותה.

כ-75% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב סובלת מסוג מסויים של מחלת חניכיים, החל מדלקת קלה ועד פגיעה חמורה בתמיכת השיניים. אך מכיוון שבד"כ מחלת חניכיים אינה כואבת, רוב האנשים אינם מודעים לנוכחותה בפיהם ולנזק שמצב זה גורם להם.

למרות שזו מחלה של בוגרים, באחוזים קטנים של האוכלוסייה היא מתחילה להתפתח בגיל צעיר או בגיל ההתבגרות, יוצרת כיסים סביב השיניים ובמצבי קיצון אפילו סביב המשנן החלבי.

מהי מחלת חניכיים?

מחלת החניכיים נחשבת מחלה כרונית ניוונית. "כרונית" כי היא המשכית. "ניוונית" כי היא גורמת להרס של משהו. ומה שבאמת קורה הוא שסיבי התאחיזה בין השיניים והעצם שלך נהרסים בתהליך של דלקת זיהומית הנגרמת בעיקר מחיידקים. אבל נוכחות חיידקים אינה מספקת בכדי לגרום למחלה אלא יכולתה של מערכת החיסון שלך להגן עליך מפני התפתחות והדרדרות המחלה.

ישנם מספר גורמים היכולים להשפיע על יכולת מערכת החיסון באזור המקומי בהתמודדות עם החיידקים (כמו עישון, סכרת, מחלות אחרות, תרופות שונות) ו/או להקשות על יכולת הסרת החיידקים ע"י צחצוח ובכך להחיש את התפתחות המחלה.

דרגת הרגישות להתפתחות מחלת חניכיים משתנה בין אנשים כך שיש אנשים יותר ופחות רגישים למחלה.

הנה מספר גורמים היכולים לגרום למחלת חניכיים:

• רובד חיידקים: זו שכבת החיידקים הרכה שמצטברת על משטחי השיניים ויורדת בקלות בצחצוח נכון. היא מצטברת בין אם אנו אוכלים או לא, וצריך להסירה לפחות פעמיים ב 24 שעות. זו עבודתך, וככל שתנקה טוב יותר כך תשלוט טוב יותר בגורם סיכון זה להתפתחות המחלה.

• אבנית: זוהי אותה שכבת רובד שהסתיידה על השן ומצטברת גם מעל וגם תחת קו החניכיים. פני השטח של האבנית מחוספסים ובכך היא צוברת עוד רובד, דבר הגורם להמשך אובדן תמיכת רקמת עצם התומכת בשיניים כי העצם לא רוצה להיות בקירבת שכבת אבנית זו. אבנית זו יכולה להיות מוסרת רק ע"י רופא השיניים או השיננית.

• דיאטה: יש הרבה מאד מאכלים מזיקים שאנו אוכלים וידוע גם על קשר בינם לבין מחלות כרוניות. מחלת חניכיים היא אחת מבין כל אותן מחלות כרוניות שהאוכלוסיה סובלת מהן.

• גנטיקה: לאנשים יש נטייה גנטית כלשהי למחלות מסויימות. אבל נטייה גנטית לא בהכרח מחייב ביטוי גנטי. החשוב ביותר הוא המניעה. שמירת שיניים נקיות, בדיקות תקופתיות מסודרות, ניקוי תקופתי מקצועי מסודר. בשמירת הכללים הבסיסיים הללו תמנע בסיכוי רב מחלת החניכיים.

• עישון: כן. למעשנים יש יותר מחלות חניכיים מלא מעשנים. מחקרים עדכניים מראים שחיידקים הרסניים של החניכיים משגשגים בפיות של מעשנים.

אין רק גורם אחד להתפתחות מחלת חניכיים ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא התיחסות לכל המרכיבים הנ"ל.

מחלת חניכיים יכולה לפגוע רק במספר בודד של השיניים או שיכולה להיות מפושטת יותר ולפגוע בפה כולו. רובד החיידקים נצמד לשיניים ולחניכיים, בתחילה גורם לדלקת התחלתית בחניכיים המאופיינת ע"י נפיחות, אודם, דימום מהחניכיים, בד"כ ללא כאב או כל חוסר נוחות. לכן דימום בצחצוח או בשימוש בחוט דנטלי בין השיניים הוא בד"כ סימן אזהרה לדלקת חניכיים. אם הדימום קבוע, עליך להגיע לרופא השיניים לבדיקה האם קיימת דלקת ו/או מחלת חניכיים. השלב הראשון הוא דלקת חניכיים ("ג'ינג'יביטיס").

כאשר דלקת החניכיים הופכת למחלת חניכיים, זו כבר הופכת להיות בעיה בריאותית רצינית יותר. כמעט לכולם יש מעט דלקת חניכיים. דלקת זו נגרמת מהצטברות רובד חיידקים וקצת רובד יש על השיניים של כולנו. זה יורד בקלות בצחצוח נכון והעברת חוט דנטלי או שימוש באביזרים אחרים בין השיניים, אבל אם זה מתקדם והופך למחלת חניכיים, זוהי מחלה כרונית לכל החיים.

לאדם הממוצע יש דלקת חניכיים באזורים בהם לא מנקים את השיניים ביעילות מספקת. הצחצוח, אפילו שיעיל מאד, אינו מספיק ואם לא משתמשים על בסיס יומיומי בחוט דנטלי או כל אביזר אחר בין השיניים, שם מתחילה דלקת החניכיים.

בעבודה יסודית, גם של צחצוח וגם עם חוט, אפשר לרפא את דלקת החניכיים. ושמירה על חניכיים בריאות מביא למצב של שמירה על השיניים לאורך זמן רב יותר.

חניכיים עם דלקת יכולות לחזור ולהיות חניכיים בריאות. ברגע שהדלקת הגיע לסיבי השיניים, הרבה יותר קשה לחזור למצב בריא. כשהדלקת התקדמה והגיעה אל מנגנון התמיכה של השיניים, מצב זה נקרא "מחלת חניכיים". חיידקים הנמצאים מתחת החניכיים מייצרים רעלים הנצמדים לשורש וגורמים להרס עצם מוגבר סביב השיניים. החניכיים מתנתקות מהשן ונוצרים כיסים סביב השיניים. כיסים אלה מעמיקים כשהזיהום מתקדם ונגרם המשך הרס של הרקמות התומכות סביב השיניים (עצם וחניכיים). בסוף התהליך שיניים נהיות פחות יציבות ויכולות לשנות את מיקומן בלסת, יש ריח רע מהפה, הפרשות מוגלה מהחניכיים, לעיתים מורסות ושיניים צריכות להעקר.

מכיוון שאין דרך מוכחת לשיפור התפקוד של מערכת החיסון ברמה המקומית להתמודדות עם כמות חיידקי הרובד, הדרך היחידה למנוע מחלת חניכיים היא ע"י היגיינה נכונה בפה. רובד שאינו מוסר בצורה יומיומית ויעילה יסתייד תוך מספר ימים ואז המתרפא לא יכול להסיר זאת לבד אלא רק ע"י ניקוי מקצועי. אפילו לאחר טיפול, מכיוון שזו מחלה זיהומית, ללא ביצוע היגיינה אוראלית טובה, תחזור שוב המחלה. בדיקות סדירות ע"י רופא השיניים ו/או השיננית והסרת אבנית הינם הכרחיים לשמירה על חניכיים בריאות.

מחלת חניכיים לא רק פוגעת בשיניים אלא גם פוגעת במערכות גוף נוספות. זה יכול להוביל להחמרת השליטה בסכרת וקושי רב באיזון הסכרת. זה יכול לעלות את הסיכוי למחלות נשימתיות וזיהומים נשימתיים. מחלת חניכיים משמעותית מעלה את הסיכון למחלות לב. אפשרי שחיידקים מכיסי חניכיים מזוהמים מועברים דרך מחזור הדם לכלי הדם של הלב. הדלקת שנגרמת מהמחלה יכולה לעודד הצטברות שומנים בקירות כלי הדם של הלב. לנשים בהריון הסובלות ממחלת חניכיים יש פי 7 יותר סיכוי ללדת לידות מוקדמות ועוברים במשקלי לידה נמוכים בהשוואה לנשים בהריון ללא מחלת חניכיים.

מהו הטיפול המומלץ במחלת חניכיים?

השלב הראשון בטיפול הוא איבחון נכון ע"י רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט/ית). הוא יזדקק לצילומים עדכניים ויבצע בדיקה מקיפה בה תיקבע חומרת המחלה. מומחה הינו רופא שיניים שהמשיך בהכשרה נוספת של 3-5 שנים וקיבל תואר מומחה ממשרד הבריאות לאחר סיום כל שלבי ההתמחות בהצלחה. ע"כ בדוק היטב האם אתה נבדק ע"י מומחה.

שלבי המחלה הראשונים (דלקת חניכיים) יכולים להיות מטופלים בקלות ע"י רופא שיניים כללי, שמירה על היגיינה אוראלית בבית תוך צחצוח נכון, שימוש באביזרים נכונים לניקוי בין השיניים וטיפולים תכופתיים מסודרים אצל שיננית. שלבים מתקדמים יותר דורשים התערבות מומחה. טיפולים מתקדמים יותר כוללים הסרת אבנית מפני שטח השיניים והשורשים, מעל ומתחת לחניכיים, החלקת השורשים מאבנית ורעלני חיידקים ("הקצעות שורשים"), ובמקרים מסויימים טיפולים תרופתיים וכירורגיים.

כל סוגי שטיפות הפה ומשחות השיניים אינם יעילים בטיפול במחלה בשלביה המתקדמים כי הן לא חודרות מתחת ולתוך החניכיים, ולכן יכולות רק לשנות את מראה החניכיים ולהפחית את סימני הדלקת הקלינים (אודם, נפיחות, דימום) אבל אינן משפיעות על רובד החיידקים תחת החניכיים שהוא הגורם העיקרי לנזק.

אנטיביוטיקה סיסטמית אינה יעילה בתור טיפול יחיד כי התרופה לא יכולה לחדור אל תוך הכיס שם שוכנים השן והשורש, ולכן לא "תעלים" את כל החיידקים ובנוסף, תוך זמן קצר הם יגיעו שוב לרמות קודמות של זיהום. במקרים מסויימים, ניתן לשלב מתן אנטיביוטיקבה בטיפול הכללי בשלב בו הרופא בוחר לעשות כך ולהשגת תוצאות טיפול טובות יותר.

הטיפול היעיל ביותר במחלת חניכיים מתקדמת, לאחר סיום הטיפול הראשוני שהיה הקצעות שורשים, הינו טיפול כירורגי. טיפול זה מפריד בין החניכיים לשיניים, מוסרת רקמת דלקת, מתקבלת גישה ישירה לניקוי שורשי השיניים מאבנית ורעלים. בסוף ההליך הכירורגי החניכיים מוחזרות למקומן עם תפרים.

הבעיה העיקרית בטיפול חניכיים כירורגי קונבנציונאלי הינו שהרקמות התומכות שנהרסו בתהליך המחלה לא ישוחזרו שוב. במקרים מסויימים ניתן להוסיף חזרה שתלי עצם מסוגים שונים שבחלקם מעודדים חזרה יצירת עצם של הגוף.

לאחר ריפוי הדלקת, הנפיחות יורדת, החניכיים מתכווצות, השיניים לעיתים נראות ארוכות יותר, שורשי השיניים חשופים יותר ועלולה להיות רגישות יתר לשינויי טמפרטורה ולעיתים לאוכל ולכל מגע. אך תופעות לוואי אלו בד"כ חולפות עם הזמן, גם ללא טיפול מיוחד ומתרגלים למצב החניכיים החדש. יש לזכור שמצב זה הוא טוב ובריא יותר מאשר לאבד את השיניים בגלל מחלת החניכיים.

הדרך הטובה ביותר לטפל במחלת חניכיים היא למנוע אותה. מניעה ע"י היגיינה אוראלית נכונה וביקורים תכופים ומסודרים אצל רופא השיניים והשיננית, עם שילוב נכון של אבחנה, ניקוי מקצועי, דיאטה נכונה וככל שמתחילים מוקדם יותר בחיים, כך טוב יותר.

בריאות הפה שלנו חיונית לבריאותנו הכללית, לאיכות החיים שלנו ולהיבטים האסתטיים של חיינו. כלל טיפולי השיניים ותחזוקת הפה, כגון הסרת אבנית, סתימת חורים, בניית כתרים, טיפולי כירורגיה, עקירת שיניים וטיפולי השתלה הם טיפולים שאין להקל בהם ראש. כל אלה הם טיפולים שעדיף להמנע מהם, הם מצריכים מאיתנו לעיתים אובדן ימי עבודה, עולים לנו כסף רב ועם כל זאת – חמישים אחוז לפחות מבעיות השיניים שלנו יכלו להיפתר על ידי מניעה.

כמה קל. באמצעות שמירה מוקדמת על היגיינת הפה והשיניים, נמנע מעצמנו את הביקורים הפחות נעימים אצל רופאי השיניים. אבל פעולות יומיומיות כגון שמירה על היגיינת הפה שלנו, לא תמיד מקבלות את תשומת הלב וכובד הראש הנדרשים להן. כבר מזמן נמצא כי אחת הדרכים המעולות לשכנוע, היא דרך ההפחדה. וכאן אנסה מעט להפחיד, ואולי לגרום לשינוי הרגלים שימנע את הפחד האמיתי בדרך לרופא השיניים.

הפחדה ראשונה: אם לא תצחצח שיניים ותנקה בין השיניים עם קיסם אחרי כל ארוחה – אתה מזמין אל פיך מסיבה של חיידקים. אבל אלה, לא ילכו הביתה בסוף הערב, אלא יצטברו ויתנחלו בין השן לחניכיים, יקימו שם כיס ויתבייתו, והעצם תיסוג.

הפחדה שנייה: אם לא תבקר אצל השיננית פעם בשלושה חודשים עד חצי שנה (תלוי בקצב הצטברות האבנית הספציפי לך) – כיסי האבן יגדלו למימדי ענק עד שהשיננית המקסימה שלך כבר לא תוכל להם. אז, היא תצטרך להעביר אותך לטיפול הבא אצל רופא החניכיים – טיפול ששמו בלבד יש בו להפחיד – גרידת חניכיים או הקצעת שורשים. שם ירדים אותך הרופא עם זריקות, ויחפור עמוק עמוק בשורש.

הפחדה שלישית מיועדת למזניחים של ממש. כאלה שלא מצחצחים כהלכה, לא מבקרים את השיננית שלהם, וכן, הם הצליחו לחמוק מטיפול הקצעת השורשים שאולי היה מציל את המצב. הפעם זה ניתוח. בניתוח חניכיים, המתבצע בהרדמה, מתבצעים חתכים של ממש והחניכיים מורמות על מנת לטפל בנסיגה שהיא כבר לא צחוק. אם הגעתם למצב הזה, יש סיכוי שתצטרכו גם חומר מילוי שיחזק את הרווח בין החניכיים לשיניים ובקיצור, לא ממש נעים וגם לא זול בכלל.

הפחדה רביעית מיועדת לאלה שמפחדים מהכיס, אלה שאינם מתרגשים מהרדמה, או מכשירים שמזמזמים להם בתוך הלסת ומה שמדאיג אותם זה השטרות הרבים שיהיה עליהם להשאיר במרפאת השיניים. טיפולי חניכיים, הקצעות שורשים לרבות ניתוחי חניכיים- הם אינם טיפולים זולים. השתתפות הקופה הינה מוגבלת וגם הביטוחים הרפואיים הפרטיים אינם מכסים טיפולים רבים.. ההשתתפות העצמית נשארת גבוהה ומחירי טיפולי השיניים בישראל אינם פרופורציוניים לשירותי הבריאות הציבוריים שאנו מקבלים.

לכן – עשו לעצמכם טובה גדולה, ואל תגיעו לשם, זה לא דורש הרבה, רק צחצוח וניקוי יעיל בין השיניים, ביקור תקופתי אצל שיננית טובה וגם אם התברכתם בשיניים בריאות, בקרו אצל רופא השיניים, בפרט כזה המתמחה במחלות חניכיים.

יתכן שהחלטתם לוותר על התענוג המפוקפק שבהרכבת שיניים תותבות, והלכתם על הפתרון המתקדם של השתלת שיניים. השתלת שיניים היא אכן הדבר השגרתי בעולם רפואת השיניים.
האלטרנטיבה המתבקשת והמועדפת כיום היא השתלת שיניים במקרה של שיניים בודדות אך גם כשיש צורך בהשתלה מלאה של כלל הפה. ידוע שלשתלים דנטלים אחוזי קליטה והצלחה גבוהים ושזהו פתרון חלופי מצויין לשיניים שאבדו.

יחד עם זאת, גם בתווך הזמן המיידי וגם הארוך יכולים להתרחש סיבוכים כמו נסיגת עצם סביב השתלים או בלשון מקצועית פרי-אימפלנטיטיס (=דלקת סביב שתל).

זוהי תגובת דלקת המתרחשת ברקמות הסובבות את השתל וגורמת אובדן העצם התומכת המקיפה ומחזיקה את השתל. תגובה זו יכולה להתרחש רק ברקמת החניכיים סביב השתל ואז היא נקראית פרי-מוקוזיטיס ויכולה גם להיות עמוקה יותר ולפגוע לא רק ברקמת החניכיים אלא בעצם הסובבת את השתל ואז נקראת פרי-אימפלנטיטיס.

הגורמים למצב זה יכולים להיות רבים וחלקם עדיין לא ידועים. האבחנה מבוצעת על בסיס שינויי צבע בחניכיים, דימום, הפרשה, כאבים ו/או נפיחות ליד השתל ואובדן הדרגתי של גובה עצם סביב השתל בצילומי רנטגן.

מטרת הטיפול בשלב הראשון היא ניקוי וסילוק הגורמים המזהמים והדלקת. שיטות הטיפול נעות בין שמרניות יותר ופחות ותלויות בשלב גילוי המחלה. בהמשך יש להתמקד בתיקון הנזק בעצם בדרך של כירורגיה וטכניקות שונות של ניקוי שתלים עם או ללא השתלת תחליפי עצם שונים. חשוב לציין שמידת הידע על מחלה זו והצלחת הטיפול נכון להיום עדיין מוגבלים ומטרת הטיפול העיקרית היא לעצור את תהליך נסיגת העצם סביב השתל כדי לשמר את השתל בפה.

כמה דברים שכדאי לדעת לפני שאנו עולים על הכיסא המתכוונן ומתעוררים עם חיוך חדש.

השתלת שיניים מתבצעת באמצעות שתלים שהם מעין ברגים קטנים העשויים מתרכובת מתכות שרובה טיטניום, המוחדרים אל עצם הלסת, שתשמש כעוגן חזק עבור השיניים המושתלות.

השתלת שיניים צריכה להתבצע אצל רופא מומחה בעל נסיון בהשתלות שיניים. גם לגבי המחיר רצוי לברר והתווכים גדולים. חשוב לבחור את הרופא המטפל ומקום ביצוע השתלים והשיקום, לא רק לצורך הביצוע עצמו, אלא גם ובעיקר לצרכי מעקב, זיהוי וטיפול בסיבוכים שיתרחשו לאורך זמן. ההצלחה איננה נמדדת רק בטווח הקצר אלא ובעיקר בתווך הארוך.

אל תתנו לכשלים בשתלים או לאחוזי הכישלון המזעריים להניא אתכם מההחלטה לבצע את השתלת השיניים. טיפולי ההשתלה הינם מתקדמים ויעילים והם עתיד רפואת השיניים. אין סיבה להישאר מאחור, בפרט שאלטרנטיבות המוצעות כיום בשוק, הן בעלות חסרונות גדולים.

מה החיוך שלך אומר על בריאותכם הכללית?

גם אם השיניים שלך נראו לבנות כפנינים ואין להם חורים, תסמינים בפה יכולים לאותת צרות עבור תחומים אחרים של בריאותך. "אם העיניים הן חלון לתוך הנשמה שלך, הפה הוא שער לתוך בריאותך.

רופא השיניים לטפל באנשים שבאים אלינו ע"י חיבור הפה עם שאר הגוף.

לעולם אין להתעלם מבעיה אוראלית כי זה יכול להעיד על בעיות גופניות.

הנה, כמה דברים בפה שיכולים לחשוף לגבי בריאותכם הכללית:

דימום בחניכיים = חוסר איזון הורמונלי

קולטני הורמונים מוטבעים ברקמת החניכיים שלך. במהלך ההריון נשים עלולות להיתקל חניכיים מדממות, לא בגלל בעיה בשן אלא בגלל ההורמונים שלהן שמיוצרים ביתר. כנ"ל לגבי גיל המעבר. בנוסף, לנשים יש חניכיים רגישות יותר במהלך המחזור החודשי שלהן.

פה אדום, לשון שומן = חסר תזונתית

אם פינות פיו של מישהו הן אדומות, זה יכול להיות סימן של מחסור בויטמין B6 . כמו כן, לשון נפוחה, לשון מבריקה, אודם או לשון בשרנית יכולה להיות סימנים של מחסור בברזל. באופן דומה, לשון חיוורת יכולה להצביע על אנמיה.

סדקים, שיניים מתפוררות

כאשר יש הרבה סדקים בשיניים, אחת הסיבות יכולות להיות מחומצות קיבה הנפלטת במהלך שינה. Gastroesphogeal  Reflux Disease  או GERD הוא מצב כאשר חומצות הקיבה עולות דרך הוושט אל תוך הפה. אמייל השיניים שהוא חומר השן הקשה נשחק בסביבה חומצית.

ריח רע מהפה = בעיות קיבה או מחלות חניכיים

אם אתם מצחצחים ומשתמשים בחוט דנטלי באופן קבוע ויש לכם בדיקות שיניים טובות, ריח רע מפה יכול להיות קשור לחיידקים ממקור בטני. באחוז קטן של מטופלים יכול להופיע ריח רע מפה ולא להיות קשור בכלל לשיניים. זה יכול להיות אינדיקציה של בעיה בכבד או בכליות. גם אצל חולי סוכרת יכולה להיות נשימה שמריחה לא טוב כעובש כמו תסיסה, וזה יכול להעיד על סוכרת שאינה תחת שליטה וזו אידיקציה לראות רופא מייד.

שיניים שטוחות, שחוקות וכאבי ראש = מתח

שיניים שחוקות שטוחות או כאבי ראש בבוקר יכול להעיד על חריקת שיניים. כאבי ראש בבוקר, כאבי לסת הם סימנים המסגירים זאת. "שיניים שחוקות הם רק ההתחלה – שחיקה משפיע על מנגנון הלעיסה כולו – מהעצמות המקיפות את השיניים עד לשרירים המניעים את הלסת. שיניים יכולות לפתח שברי מאמץ ויכולים להופיע כאבי שרירים וכאבי ראש וזה ירגיש כמו בעיות הקשורות לסינוס.

החלק המפחיד בשחיקת שיניים עבור מטופלים רבים יכול להיות חובר יכולת לפתוח את הפה שלהם. כדי להגן על השיניים, הלסתות והשרירים שלך, רופא השיניים יתאים לך סד/שומר המותאם אישית. ניהול מתח וחרדה יכולים גם לעזור להקל על התסמינים.

פצעי כיב = חוסר סובלנות גלוטן

פצעים כיביים בפה עשויים להיות אינדיקציה של אי סבילות לגלוטן או מחסור במינרלים כמו אבץ. אם רואים מישהו עם פצעים לבנים חוזרים ונישנים, ננסה לתת להם תוספת אבץ ואם זה לא עוזר, מומלץ לשלוח אותם אל רופא גסטרו שיבדוק אי סבילות לגלוטן. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על קשר בין הפצעים בפה וחוסר הסובלנות עבור גלוטן. משתתפי המחקר שאכלו תזונה נטולת גלוטן נרפא פצעים בפיהם. שאל את הרופא או רופא השיניים שלך על הקשר אם יש לך פצעים לבנים חוזרים.

מחלת או דלקת חניכיים = בעיות לב

 ידוע כי סוגי חיידקים בפה ניתנים למעבר דרך כלי הדם לגוף וליגרום לבעיות באיברים רחוקים מהפה כמו הלב, הרחם, המוח.

השיניים הן חזקות, אך אינן בלתי ניתנות להריסה. רוב המשקאות הפופולאריים עשירים ביותר בחומצה, וחומציות זו עלולה לגרום נזק לאמייל השן שהוא חומר השן החיצוני. ברגע שהשן נפגעת, יש צורך בסיוע של רופא השיניים על מנת לתקן את המצב, כך שהשן לא תמשיך ותישחק עוד יותר.

סכנות משקאות חומציים

משקאות עם רמת pH גבוהה, עלולים לגרום למגוון בעיות בריאות פה, אך הן מתחילות בכרסום השכבה הקשה החיצונית של השיניים. שחיקת האמייל היא בעיה כי האמייל הנהרס אינו מתפתח בחזרה. בניגוד לחומרים אחרים בגוף, לאמייל אין שום תאים חיים, כך שאין לו דרך לרפא את עצמו.

כשאמייל השן נשחק, הדנטין הרגיש, בצבע צהוב מתחת לאמייל, נחשף. מסיבה זו השיניים מתחילות להיראות דהויות כשלא מטפלים בהן. אך דנטין חשוף אינו מתבטא בחסרונות קוסמטיים בלבד, אלא עשוי אף להוביל למצבי שיניים כואבות כמו גם רגישויות גבוהה בשיניים לשינויי טמפרטורה.

אנשים עם כאבי שיניים חווים רגישות כשהם שותים משקאות חמים, קרים, מתוקים, חמוצים או חריפים, והמצב עשוי להתבטא בהשפעות שליליות על התזונה לטווח הארוך.

הגנה על השיניים

שמירת בטחון אמייל השן מתבצעת באמצעות הפחתת צריכת המשקאות המכילים רמת חומציות גבוהה, וכוללים בדרך כלל משקאות קלים ממותקים. במקום משקאות אלו, או מיצי פירות, מומלץ לבחור חלופות נמוכות בחומצה וידידותיות לשיניים, כגון מי ברז; תה שחור; קפה שחור; וחלב.

כששותים משקה חומצי, יש לזכור שלא לשתות אותו עם מזון ולא ללגום אותו בין הארוחות. לאחר הארוחה, יש לשטוף את הפה עם מים על מנת להמשיך לדלל את החמוצה אשר משתהה בפה. לאחר שסיימת לאכול, המתן לפחות חצי שעה לצחצוח שיניים.

משקאות חומציים מחלישים את אמייל השן, כך שצחצוח מוקדם מדי עלול בעצם לגרום נזק כשהרגישות עדיין בפה. רופא השיניים ימליץ על שימוש במשחת שיניים לחיזוק אמייל, כדי לסייע לשיניים לעמוד בנזק זה.

תיקון הנזק

אם השיניים פגומות כתוצאה משתיית משקאות חומציים, היה סמוך ובטוח שרופא השיניים שלך יכול לסייע. יישום מספר שיטות טיפול, כגון כתרים, ציפויים, שחזורים למיניהם מחפים על האמייל הפגום ומשחזרים ביעילות את השיניים שנפגעו עד להשגת תפקוד ומראה רגיל. רופא השיניים קובע אלו שחזורים הם הטובים ביותר למצבך.

משקאות חומציים מזיקים ביותר לאמייל השן לטווח הארוך, לא משנה כמה זמן אתה כבר רגיל לשתות אותם, זה הזמן להתחיל לשתות אותם במתינות או אפילו להגמל. אם אתה מודאג מפגיעה באמייל השן בשל שתיית משקאות ממותקים, מיצים, יין או משקאות חומציים נוספים, התייעץ עם רופא השיניים שלך באופן מיידי.