טיפול במחלות חניכיים

כ-75% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה”ב סובלת מסוג מסוים של מחלת חניכיים, החל מדלקת קלה ועד פגיעה חמורה בתמיכת השיניים. מכיוון שבדרך כלל מחלת חניכיים אינה כואבת, רוב האנשים אינם מודעים לנוכחותה בפיהם ולנזק שמצב זה גורם להם.

מהי מחלת חניכיים?

מחלת החניכיים נחשבת למחלה כרונית ניוונית. “כרונית” כי היא המשכית, ו”ניוונית” כי היא גורמת להרס. מה שקורה למעשה הוא שסיבי התאחיזה בין השיניים והעצם נהרסים בתהליך של דלקת זיהומית הנגרמת בעיקר מחיידקים. עם זאת, נוכחות חיידקים אינה מספיקה כדי לגרום למחלה, אלא ישנה חשיבות למערכת החיסון של הגוף בהתמודדות עם החיידקים ובהגנה על התפתחות המחלה.

גורמים המשפיעים על התפתחות המחלה

מספר גורמים יכולים להשפיע על יכולת מערכת החיסון להתמודד עם החיידקים, כמו עישון, סוכרת, מחלות אחרות ותרופות שונות. בנוסף, ישנם גורמים המשפיעים על יכולת הסרת החיידקים באמצעות צחצוח, מה שמאיץ את התפתחות המחלה.

הגורמים למחלות חניכיים:

רובד חיידקים
זו שכבת חיידקים רכה שמצטברת על משטחי השיניים ויורדת בקלות בצחצוח נכון. היא מצטברת בין אם אנו אוכלים או לא, וצריך להסירה לפחות פעמיים ב-24 שעות. זו עבודתך, וככל שתנקה טוב יותר כך תשלוט טוב יותר בגורם סיכון זה להתפתחות המחלה.

אבנית
זוהי שכבת רובד שהסתיידה על השן ומצטברת גם מעל וגם מתחת לקו החניכיים. פני השטח של האבנית מחוספסים ובכך היא צוברת עוד רובד, דבר הגורם להמשך אובדן תמיכת רקמת עצם התומכת בשיניים כי העצם לא רוצה להיות בקירבת שכבת אבנית זו. אבנית זו יכולה להיות מוסרת רק על ידי רופא השיניים או השיננית.

דיאטה
ישנם מאכלים רבים העלולים להזיק לבריאות החניכיים ויש קשר בינם לבין מחלות כרוניות, כולל מחלת חניכיים.

גנטיקה
לאנשים יש נטייה גנטית למחלות מסוימות, אך נטייה גנטית לא בהכרח מחייבת ביטוי גנטי. החשוב ביותר הוא המניעה. שמירת שיניים נקיות, בדיקות תקופתיות מסודרות, וניקוי מקצועי מסודר. בשמירת הכללים הבסיסיים הללו תמנע בסיכוי רב מחלת החניכיים.

עישון
למעשנים יש יותר מחלות חניכיים מאשר ללא מעשנים. מחקרים עדכניים מראים שחיידקים הרסניים של החניכיים משגשגים בפיות של מעשנים.

תסמינים למחלת חניכיים

מחלת חניכיים יכולה לפגוע במספר בודד של שיניים או להיות מפושטת יותר ולפגוע בכל הפה. רובד החיידקים נצמד לשיניים ולחניכיים, בתחילה גורם לדלקת התחלתית בחניכיים המאופיינת בנפיחות, אודם ודימום מהחניכיים, לרוב ללא כאב או חוסר נוחות. דימום בצחצוח או בשימוש בחוט דנטלי הוא סימן אזהרה לדלקת חניכיים. אם הדימום קבוע, יש לפנות לרופא השיניים לבדיקה האם קיימת דלקת ו/או מחלת חניכיים. השלב הראשון הוא דלקת חניכיים (“ג’ינג’יביטיס”).

כאשר דלקת החניכיים הופכת למחלת חניכיים, זו כבר הופכת להיות בעיה בריאותית רצינית יותר. כמעט לכולם יש מעט דלקת חניכיים, הנגרמת מהצטברות רובד חיידקים. רובד זה יורד בקלות בצחצוח נכון והעברת חוט דנטלי או שימוש באביזרים אחרים בין השיניים, אך אם המצב מתקדם והופך למחלת חניכיים, זוהי מחלה כרונית לכל החיים.

מניעת מחלות חניכיים

בעבודה יסודית של צחצוח ושימוש בחוט דנטלי ניתן לרפא את דלקת החניכיים ולשמור על השיניים לאורך זמן. חניכיים עם דלקת יכולות לחזור ולהיות בריאות. ברגע שהדלקת מגיעה לסיבי השיניים, קשה יותר לחזור למצב בריא. כשהדלקת מתקדמת ומגיעה למנגנון התמיכה של השיניים, המצב נקרא “מחלת חניכיים”. חיידקים מתחת לחניכיים מייצרים רעלים הנצמדים לשורש וגורמים להרס עצם מוגבר סביב השיניים. החניכיים מתנתקות מהשן ונוצרים כיסים סביב השיניים. כיסים אלה מעמיקים עם התקדמות הזיהום וגורמים להמשך הרס הרקמות התומכות בשיניים. בסוף התהליך, השיניים נהיות פחות יציבות ויכולות לשנות את מיקומן בלסת, לגרום לריח רע מהפה, להפרשות מוגלה ולעיתים אף למורסות ולצורך בעקירת השיניים.

השפעות מחלת חניכיים על הגוף

מחלת חניכיים לא רק פוגעת בשיניים אלא גם במערכות גוף נוספות. היא יכולה להחמיר את השליטה בסוכרת ולהקשות על איזונה. היא עלולה להעלות את הסיכוי למחלות וזיהומים נשימתיים ולמחלות לב. חיידקים מכיסי חניכיים מזוהמים יכולים להיכנס לזרם הדם ולהגיע לכלי הדם של הלב, והדלקת יכולה לעודד הצטברות שומנים בקירות כלי הדם של הלב. לנשים בהריון הסובלות ממחלת חניכיים יש פי 7 יותר סיכוי ללדת לידות מוקדמות ולעוברים במשקלי לידה נמוכים.

טיפול במחלת חניכיים

אבחון
האבחון מתבצע על ידי רופא מומחה למחלות חניכיים (פריודונט). רופא זה יזדקק לצילומים עדכניים ויבצע בדיקה מקיפה כדי לקבוע את חומרת המחלה. מומחה הוא רופא שיניים שהמשיך בהכשרה נוספת של 3-5 שנים וקיבל תואר מומחה ממשרד הבריאות.

טיפול ראשוני
בשלבי המחלה הראשונים (דלקת חניכיים), ניתן לטפל בקלות באמצעות שמירה על היגיינה אוראלית נכונה בבית וצחצוח נכון, שימוש באביזרים לניקוי בין השיניים וביקורים תקופתיים אצל שיננית.

טיפול מתקדם
בשלבים מתקדמים יותר נדרשת התערבות מומחה, וכוללת הסרת אבנית משורשי השיניים, החלקת השורשים מאבנית ורעלנים (“הקצעות שורשים”), ובמקרים מסוימים גם טיפולים תרופתיים וכירורגיים.

טיפול כירורגי
במקרים חמורים, לאחר הטיפול הראשוני, ניתן לבצע טיפול כירורגי המפריד בין החניכיים לשיניים, מסיר רקמת דלקת ומנקה את שורשי השיניים מאבנית ורעלים. לאחר מכן החניכיים מוחזרות למקומן עם תפרים. במקרים מסוימים ניתן להוסיף שתלי עצם לעידוד חזרה של יצירת עצם.

במידה ויש חשש למחלת חניכיים, מומלץ לקבוע תור לבדיקה וייעוץ.